תגובת גברת לימור גור

גבירותי ורבותיי.

ניסיתי. את כל האמיילים שלכם עם פרטיכם העברתי לגברת גור. אני רק מניח שאיש מכם לא זכה לתשובה משום שזו התשובה לה אני זכיתי מהגברת המכובדת :

שלום,
מבירור שערכתי במשטרת מחוז ת"א, ההטרדה הוירטואלית שלך תגרום לכך שיאלצו אותי להביא אליהם את המחשב האישי שלי כדי שחוקר מטעמם יבדוק את מקור המחשב המטריד. לידיעתך, אין כל הבדל בין הטרדה טלפונית להטרדה דרך מיילים. לא הזדהית, לא קיבלת רשותי להעביר אל כתובת המייל שלי התכתבויות שלך בבלוג שלך, ואני מציעה לך כי תחדל מכך מיד כדי שלא נגיע למצבים פליליים לא נעימים.
בנוסף, קיבלתי לאחרונה טלפונים אנונימיים שחשפו בפניי את זהותך. אין אני יודעת אם זה נכון או לא, אך השם זהה בכל אותן שיחות טלפון, שמוקלטות לצורך זיהוי במשטרה.
ביום ראשון אני מוזמנת עם המחשב האישי שלי + ההקלטות של הטלפון ולא יהיה מנוס מלהגיש תלונה עליך אם וכאשר המשטרה תחשוב שאתה מטרידן סדרתי.
אבקשך בפעם האחרונה לחדול לשלוח אלי מיילים מכתובת הבלוג שלך.
תודה

כרגיל, איומים על גבי איומים ואפס תשובות לשאלות. לפחות טוב לדעת שלגברת גור יש את הגנת החוק, בעוד שלכם לקוחות מרומים אין.

תגובה מגברת לימור גור "צ'רסקי"

בימים האחרונים אני והגברת לימור גור התכתבנו לנו באימייל (ליתר דיוק אני כתבתי והיא הגיבה). שאלתי אם ברצונה לפרסם תגובה רשמית באתר זה אשר תתייחס לשלל התגובות של לקוחות מאוכזבים.

היא הציעה כי אשלח לה את מספר הטלפון שלי והיא תדאג לקבוע פגישה בינינו, בה נדון בשלל הנושאים העומדים על הפרק.

ובכן, גבירותיי ורבותיי משום שנראה כי הגברת לימור אכן בעלת תשובות אני מציע לכם את הדבר הבא:

שילחו לנו אימייל לכתובת polishcitizenship@gmail.com עם הנושא "שיחה עם לימור גור". בגוף ההודעה אנאי צרפו את שמכם המלא, מספר טלפון ופירוט קצר אודות סיפורכם עם משרדי צ'רסקי.

אנו נדאג להעביר את הפרטים המלאים לגברת לימור גור, אשר אנו מקווים תואיל בטובה ליצור עמכם קשר. אנחנו לא מבטיחים דבר, אבל זהו המיטב שאנו יכולים להציע.

כתבה נוספת במוסף הארץ אודות צ'רסקי ז"ל

לאור הכתבה אשר התפרסמה במוסף הארץ ביום שישי האחרון (26.6.09) – 4000 הלקוחות של המוזכרים בה, על ידי מנהל העיזבון, מצפים לישועה שאין יודע מאין תבוא. יותר מכך, הם ועוד הרבה אחרים, מצפים להתנצלות מהגברת לימור גור, אשר בזמנו נקראה לימור צ'רסקי, אשר באתר זה גידפה, קיללה והעליבה כל אדם שאיי פעם נכנס בשערי משרדי צ'רסקי ז"ל. מדוע לא יותר לא נשמע קולה?

במאמר מומלץ לפנות ללשכת עורכי הדין, אולי משם תבוא הגאולה. אולם מרגע "התפוצצות" פרשת צ'רסקי, נשלחו ללשכת עורכי הדין, מאות פניות של לקוחות מרומים שעד היום ממתינים לתשובה. מניין לנו התקווה כלשכת עורכי הדין תזיז ולו רק אצבע במצב שבחלקו היא אחראית לו.

לשכת עורכי הדין ידעה היטב על הנעשה במשרדי צ'רסקי, והפנת את גבה ללקחות שהיום היא אמורה לעזור להם.

בסיפא של הכתבה, ממליץ מנהל העיזבון לרכוש את משרד צ'רסקי. מוזר כי בפיסקה קודמת באותו מאמר, טוען עו"ד אפריים נווה, יושב ראש וועדת האתיקה של עורכי הדין "זה לא פשוט למצוא מישהו שיכנס לנעליים האלו כי אין כאן הרבה מומחים בתחום והתמורה לא משהו".

ובכן למי נאמין? ליושב ראש ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין או למנהל העיזבון הטוען "מי שיקנה אותו ויפעיל יכול להרוויח הרבה כסף".

ולסיום עורכי דין כעורכי דין. עניינים היחיד הוא כסף. ומה עם הלקוחות, הקורבנות האמיתיים של פרשה אומללה זו.